כל הפוסטים של רגיעון

לא מעטים הם המקרים בהם עובדת הזרה שנכנסה לישראל לצורך עבודה בסיעוד, הרה ויולדת במהלך שהותה בארץ.
שאלות רבות צצות בעקבות ההיריון והלידה. מה יקרה עם התינוק, מה יקרה עם העובדת הזרה. מה הם זכויות העובדת הזרה ו/או התינוק.
בשביל להסדיר את המצב בו עובדת זרה בהריון, קיים נוהל של רשות האוכלוסין וההגירה שתמציתו ניתן כאן.

עובדת זרה בהריון ולאחר הריון

1. עובדת זרה, אשר ילדה במהלך 63 חודשי עבודתה הראשונים בישראל, רשאית לבחור האם לצאת מישראל עם התינוק ולאחר מכן לשוב לישראל להמשך עבודתה, או לשהות בישראל עם התינוק עד לתום 63 חודשי עבודה. (המשך שהיית העובדת הזרה עם התינוק עד לתום 63 חודשי עבודה, כפוף ליכולתה המעשית, לשלב בין חובות עבודתה ובין צורכי הטיפול בילד).
2. עובדת זרה, אשר ילדה לאחר 63 חודשי עבודה בישראל, תידרש לצאת את הארץ עם התינוק לאחר חופשת הלידה. אם תתבקש העובדת הזרה, על ידי מעסיקה להמשיך ולהעסיקה, תוכל לשוב לישראל ללא הילד.
3. עובדת זרה בסיעוד, תוכל להגיש בקשה לרישיון שהיה מסוג ב2, לתקופה של עד 14 שבועות מיום הלידה.
4. עובדת שנאלצה להפסיק עבודתה מסיבות רפואיות, במהלך הריונה, תוכל לבקש רישיון שהיה מסוג ב2, עד למועד הלידה. לאחר הלידה תוכל לבקש הארכת רישיון השהיה הנ"ל לתקופה נוספת של עד 14 שבועות מיום הלידה – כמצוין בסעיף 3.
5. עובדת זרה יכולה להאריך את שהותה מעבר לתקופה של 14 שבועות מיום הלידה, בדרך של חופשה ללא תשלום. העובדת הזרה תבקש הארכת רישיון השהיה מסוג ב2, ובקשתה תעבור לבדיקת משרד הפנים. משך תקופת החל"ת יהא רבע מהתקופה שבה מועסקת אצל אותו המעסיק אך לא יותר משנה.

עובדת זרה בסיעוד שילדה לפני מלאת 63 חודשי עבודה בישראל

1. במקרה והעובדת הזרה מבקשת לצאת עם הילד מישראל:העובדת הזרה תוכל לצאת את הארץ עם ילדה עד לתום 14 שבועות מיום הלידה. העובדת הזרה תקבל אשרת אינטר ויזה, ותהיה רשאית לחזור לארץ עד שנה מיום הלידה.היה והעובדת הזרה ילדה לאחר מלאת 51 חודשי עבודה בישראל, תוכל לצאת עם התינוק ולחזור למעסיק שהעסיק אותה בטרם יציאתה מישראל.
2. במקרה והעובדת הזרה מבקשת להישאר בישראל עם הילד:אם העובדת הזרה משויכת למעסיק, היא תוכל להמשיך ולעבוד, בכפוף לנהלי הרשות, וכן בכפוף למכתב מהמעסיק. אם העובדת הזרה אינה משויכת למעסיק, ניתן להאריך את שהותה ב-90 יום נוספים לצורך מציאת מעסיק.לצורך הסדרת הרישיון על העובדת הזרה לעמוד בתנאים הבאים:
   • רישום ושיוך הילד לדרכונה של העובדת הזרה.
   • הנפקת דרכון לתינוק מנציגות המדינה אליה משויכת העובדת הזרה.
   • המצאת אישור על ביטוח רפואי לילד

עובדת זרה בסיעוד שילדה לאחר 63 חודשי עבודה

על העובדת הזרה לצאת את ישראל עם התינוק בתוך 14 שבועות ממועד הלידה. העובדת הזרה תוכל לחזור לישראל לצורך עבודה רק אצל מעסיקה האחרון, בטרם יציאתה, וללא הילד.

כאשר מתקשר אלינו לקוח פוטנציאלי, ומבקש להעסיק עובד זר או עובדת זרה, אנו מסבירים כי ישנם שני מקורות שמהם אנו יכולים לקחת ולהשים את העובדים הזרים. או במילים אחרות ישנם 2 מאגרים של עובדים זרים, שמהם אנו יכולים למצוא את העובד הזר המתאים למטופל.

מקור אחד – כל מאגרי העובדים הזרים הקיימים בארץ. עובדים זרים הנמצאים בין עבודות, כתוצאה מפיטורי העובד או מהתפטרות העובד או ממותו של המטופל.

מקור שני – עובדים זרים המתגוררים בחו"ל, ומעוניינים להגיע לעבודה בסיעוד. רוב רובם של העובדים הזרים מגיעים ממספר ארצות, כגון: מולדובה, פיליפינים, הודו, וסרי לנקה.

הליך ייבוא עובד זר מחו"ל – ההליך עצמו

אנו נתמקד בעובדים המגיעים מסרי לנקה, ונסביר את הליך בחירתם והבאתם ארצה.

1. רגיעון, באמצעות העובדת הסוציאלית, עורכת ביקור בית אצל המטופל, בנוכחות בני משפחה, ומגדירה את צרכי המטופל.
2. לאחר בדיקת צרכי המטופל, מתקשרת רגיעון לסוכן שלה בסרי לנקה, ומבקשת עובד או עובדת זרה המתאימה לקריטריונים המוכתבים על ידי המשפחה ועל ידי העובדת הסוציאלית.
3. הסוכן בסרי לנקה, לאחר קבלת כל הקריטריונים בוחר בעובדת המתאימה – לדעתו.
4. רגיעון מראיינת את העובדת הזרה, באמצעות הסקייפ, ובודקת את כישורי העובדת הזרה, מול צרכי המטופל.
5. רגיעון מודיעה למשפחת המטופל, או למטופל עצמו, כי ניתן לשוחח עם העובדת הזרה המיועדת, ולהתרשם ממנה. (גם כן, באמצעות הסקייפ).
6. עם בחירת העובדת הזרה המתאימה, מעבירה רגיעון את כל פרטי המטופל וכל פרטי העובדת הזרה, ליחידת הסמך של משרד הפנים – הקרויה מת"ש – לצורך קבלת אישור הבאת העובדת הזרה ארצה.
7. מת"ש מאשרת את הבאת העובדת הזרה, ומדווחת על כך במערכות משרדי הפנים.
8. רגיעון יחד עם המטופל או עם קרובי המשפחה מדרגה ראשונה, קובעים והולכים למשרד הפנים הקרוב למקום מגורי המטופל, כדי להעביר את כל פרטי המטופל וכל פרטי העובדת הזרה לשגרירות ישראל בחו"ל. במקרה של עובדים המגיעים מסרי לנקה, השגרירות של ישראל בניו דלהי, אחראית על כך.
9. השגרירות של ישראל בניו דלהי, מאמתת את המסמכים המוגשים לה, מאמתת ומאשרת את הבדיקות הרפואיות של העובדת הזרה, הנערכות בבית חולים ייעודי, וכן מאמתת ומאשרת את אישורי תעודות היושר של העובדת הזרה. כמו כן, מראיינת השגרירות את העובד/ת הזר/ה, ובודקת באם נתוניה תואמים לאלה הנדרשים על ידי המטופל ו/או על ידי רגיעון.
10. כל ההליך הנ"ל מתבצע לאורך חודש עד חודש וחצי.

בישראל חיים כיום כ- 60,000 חולים דמנטיים רובם סובלים ממחלת אלצהיימר.
מוערך כי בארה"ב ישנם קרוב ל-4 מיליון חולי אלצהיימר, ויותר מכך, שכיחות המחלה צפויה לעלות ב-27% עד שנת 2020. מדובר במחלה ללא מרפא, ממושכת מאוד האורכת 10-5 שנים.
רוב החולים מטופלים בידי משפחותיהם ובמסגרת הקהילה.
בשל אופייה המיוחד של המחלה היא מטילה מעמסה פיזית, נפשית וכלכלית כבדה על המשפחה כולה.

מחקרים מצביעים על כך שהמטפל הסיעודי בחולה הדמנטי נמצא במתח נפשי גבוה יותר, פי 8, מאשר המטפל בכל חולה סיעודי אחר, ובסיכון גבוה יותר ללקות בדיכאון קליני ובמחלות אחרות לאור העומס המוטל על בני המשפחה בכלל ועל המטפל העיקרי בפרט חשוב מאד לקבל הדרכה, וסיוע בטיפול בחיי היום יום.

חשיבות הפעלת חולי אלצהיימר

• לשמר את היכולות והמיומנויות של החולה הדמנטי.
• לשפר את איכות החיים של החולה הדמנטי.
• להאט במידת האפשר את קצב ההידרדרות הקוגניטיבית, החברתית והמוטורית של החולה הדמנטי.
• להעלות את הדימוי העצמי של החולה הדמנטי.
• לשפר את התקשורת בין החולה למטפל וכן לשפר את האווירה בבית על ידי הכנסת פעילות, עניין וסיפוק לחיים היומיומיים של החולה ומשפחתו.

קיימות בעולם תכניות רבות המיועדות להפעיל את החולה בפעילויות שונות על מנת להקל את העומס על המטפל העיקרי.

רעיונות להפעלת חולי אלצהיימר

1. אימון גופני והפעלת החושים הפעלה גופנית בהתאם ליכולות הקשיש להבין ולבצע הוראות ובהתאם לכוחו הפיזי.
   • אפשר לשלב תרגילים מתחומי ספורט שונים כמו יוגה ריקוד ותנועה, ניתן לשלב בפעילות זו גם אלמנטים מוזיקאליים.
     בעזרת פעילות גופנית אנו מעוררים בקשיש תחושת חיוניות ותורמים לערנות שלו.
   • מומלץ לשלב טיולים בחוץ כשמזג האוויר מאפשר, משחקי כדור ברמות שונות ואפילו בישיבה גורמות הנאה וסיפוק לחולה.
   • טיול רגלי קצר עם המטפל באזור עם מגוון גירויים – צמחים ריחניים או צבעוניים, תנועה של אנשים וכלי תחבורה, גינת כלבים שבה ניתן לצפות בכלבים משחקים וגינות שעשועים לילדים.
   • אפשר לשלב את הטיול בחוץ עם חוויה המגרה את חוש הטעם- אכילת פירות, ארטיק, שתיית קפה או משקה טעים וכו'.

2. פעילות יצירתית: המטרה היא לאפשר לחולה לבטא את עצמו בדרכים רבות ומגוונות
   • ציור
   • גזירה
   • צביעה: דפי עבודה לצביעה
   • משחקי דומינו
   • משחקי קלפים

פעילויות אלה עשויות להפיק הנאה וסיפוק מהתוצאות.

3. פעילות מחשבתית: המטרה היא להגביר את השימוש בחשיבה
   • תרגול הזיכרון
   • תקשורת מילולית
   • קריאה מתוך עיתון בקול רם.
     פעילות טובה מאוד בעיקר כאשר המחלה בתחילת דרכה.
   • האזנה למוסיקה- יכולה להיות מהנה מאד, מרגיעה ברגעים של כעס והתנהגות סוערת ולהיפך, מעוררת במצבים של נמנום והתנתקות.
   • העלאת זיכרונות: הכוונה היא לאפשר לחולה לספר מחדש על העבר, ובדרך זו לחזק את תחושת הערך העצמי שלו.
     לתת לחולה לספר את סיפור חייו למטפל דרך האלבום האישי.

4. גירוי חושים: המטרה היא להסב הנאה על ידי גריית החושים במטרה לסייע בהתחברות לרגשות ולזיכרונות.
   • גלגלת לעיסוי אישי וקרם ידיים.
   • רחיצת פירות וירקות.
     הפעילות פשוטה מהנה ומספקת הנאה חושית במגע עם המים עם הפירות ועם המגבת.
     כדי שהאדם יהיה נינוח – רצוי לאפשר את הביצוע בישיבה.

5. פיתוח מיומנות תקשורתית מכבדת שלא תביך את החולה
   • להימנע מתגובות "מבוהלות", כמו: "תיזהר!", "שוב שכחת!".
   • לא להעמיד את האדם הסובל מדמנציה במצבי מבחן,
     למשל: "אתה זוכר איך קוראים לי?" "נו, תנסה לזכור, אני אתן לך רמז, מתחייל ב…!"
   • דוגמאות להתנהגות מכבדת ורגישה:
     לספק אינפורמציה כמו "שלום מדברת חנה" או " היי, זאת אני זהבה הבת שהכי אוהבת אותך…". בדרך זו אפשר לספק מידע שיכול לעזור לחולה לארגן את הזיכרון, ולמנוע מבוכה.
   • הקפדה על סדר יום קבוע שמשרה תחושת ביטחון ומסייע בהתארגנות, למשל שיחות טלפון של בני משפחה בשעות קבועות.

במידה והצלחתי ולו במעט להקל על העומס המוטל על המטפל, דייני
אשמח לקבל תגובות והצעות נוספות אשר הייתם רוצים לשתף עם אחרים

קבלת היתר להעסקת עובד זר כאשר המטופל/המעסיק נמצא בבית החולים

מספר ימים לפני שחרור המטופל, יש לפנות לעובדת הסוציאלית של בית החולים או המחלקה בה שוהה המטופל, ולבקש למלא טופס ה' מתוך "בקשה לקבלת היתר להעסקת עובד זר בענף הסיעוד".

כמו כן, יש למלא את טופס א', ב' ו-ג', מתוך אותה בקשה לעיל.

קבלת היתר להעסקת עובד זר כאשר המטופל/המעסיק נמצא בביתו או בדיור מוגן

קיימות שתי דרכים לקבלת ההיתר.

1. באמצעות פניה לרשות האוכלוסין וההגירה. הורדת הטופס "בקשה לקבלת היתר להעסקת עובד זר בענף הסיעוד" ומילוי הטופס. (ניתן לפנות אלינו כדי לקבל הדרכה והכוונה – ללא תשלום).
   פניה ישירה לרשות האוכלוסין וההגירה, מקצרת את הליך קבלת ההיתר. לאחר קבלת ההיתר יש לפנות בדרישה לביטוח לאומי, על מנת לקבל את הזכאות לגמלת סיעוד.
   מטופל/מעסיק, אשר אינו עומד בקריטריוני הביטוח הלאומי  לתנאי הזכאות לסיעוד, אינו יכול לפנות לביטוח לאומי, ולקבל מהם את גמלת הסיעוד.

2. באמצעות פניה לביטוח הלאומי, ועמידה בתנאי הזכאות לסיעוד.
   על המטופל להגיש טופס תביעה לגמלת סיעוד.
   לאחר בדיקת הזכאות והתביעה, ישלח הביטוח הלאומי בודק לבדיקת יכולת התפקוד של המטופל. היה והמטופל יעמוד בקריטריוני הבדיקה, יקבל המטופל הסיעודי, זכאות לסל שירותים.
   לאחר קבלת הזכאות המתאימה, יוכל המטופל הסיעוד לפנות לרשות ההגירה כדי לקבל את היתר העסקת העובד הזר. (ניתן לפנות אלינו כדי לקבל הדרכה והכוונה – ללא תשלום).

טיפול אישי

• סיוע ברחצת החולה
• סיוע בהלבשת החולה
• סיוע בהאכלת החולה

 ניהול משק הבית

• שטיפה וסידור כל הבית באופן יסודי.
  למעט במקרים בו החולה גר בבית גדול במיוחד (4 חדרים ומעלה), במצב זה יש לבחון עם המעסיק את האפשרות של סיוע נוסף של עוזרת בית לפחות פעם בשבוע או פעם בשבועיים.
• ניקיון כללי יומיומי של השירותים והאמבטיה.
• בישול וניקיון יומיומי במטבח.
• החלפת מצעים לפי הצורך.
• גיהוץ בגדי החולה לפי דרישה.
• כביסה של החולה ובן זוגו לפי הצורך.
• קניות וסידורים לקופת חולים, בנקים ודואר לפי הצורך.
• השגחה ואירוח חברה על המטופלת.
• ליווי המטופל/ת לטיול יומי.
• ליווי המטופל לבית החולים.
  באם החולה מאושפז, העובד יסעד אותו בבית החולים כ- 8 שעות בלבד.

 אחריות ואתיקה

• העובד הזר חייב לשמור על כלל המוסר והאתיקה מול המטול/ת: להתנהג בכבוד, בסבלנות ובהגינות כלפיו וכלפי הסובבים אותו.
• יש לשמור על גבולות ברורים בקשר הטיפולי. לעיתים העובד מנסה לשתף את המעסיק בבעיותיו האישיות והדבר גורר החלטות ופעולות לא מקצועיות. מחד יש לגלות אמפטיה ומאידך לא להיסחף .
• חובה לידע את בני המשפחה הקרובה של החולה על כל שינוי במצב המטופל.
• יש לידע את גם את חברת רגיעון באם הקשיש אושפז בבית חולים או במוסד או חלילה נפטר.

עצות למעסיק עובד זר

1. יש לחתום על חוזה העסקה מסודר וחוקי כתוב בעברית ובאנגלית.
   חוזה העסקה צריך להיעשות בחברת כוח אדם מסודרת על פי חוק. העתק צריך להינתן הן לעובד והן למעסיק. העתק נוסף ישמר אצל חברת כוח האדם.
2. יש לסכם מראש במדויק את שעות המנוחה ותחומי האחריות של העובד.
3. יש לנהל רישום מדויק ובכתב של כל החופשות וימי החג שהעובד לוקח.
   רצוי שהפיקוח יעשה על ידי אחד מבני המשפחה ולא על ידי המעסיק עצמו.

זכרו כי מידע בנושא העסקת עובד זר ימנע עוגמת נפש ותביעות מיותרות בעתיד.

1. השמת עובדים זרים מהמאגר בארץ ברמת שירות גבוהה לתפקידי מטפל סיעוד.
2. יבוא עובדים זרים מחו"ל דוברי אנגלית, רומנית ורוסית.
   כל העובדים בעלי ניסיון סיעודי מוכח, עוברים ריאיון אישי מקצועי על ידי עובדת סוציאלית. בראיון נבחנים פרמטרים כמו בדיקת מיומנות תקשורת בין אישית, יכולת עמידה במצבי לחץ, יכולת, אחריות, סובלנות ותפקוד בסביבה זרה.
3. ניהול על ידי צוות רב תחומי: עובדות סוציאליות, יועץ פיננסי, יועצת משפטית (הכול תחת קורת גג אחת).
4. התאמה מירבית בין הלקוח לבין המטפל.
5. יעוץ והדרכה לגבי מיצוי זכויות בשירותים הקהילתיים: ביטוח לאומי, שירותי רווחה, משרד הביטחון ועוד.
6. מעקב מקצועי צמוד על ידי עובדת סוציאלית אחרי עבודת המטפל והדרכתו להתאמת הצרכים המיוחדים של הקשיש.
7. התאמת מקצועית ואישית של אביזרי עזר לחולה החל ממקל הליכה, הליכון, סופגנים וכלה בריהוט ייחודי כגון מיטה סיעודית וכורסה חכמה לקימה נוחה של הקשיש.
   קבוצת רגיעון נמצאת בהתקשרות עם מגוון הספקים בעולם ומביאה לידיעת לקוחותיה את החידושים בתחום הטכנולוגיה המסייעת.

טיפול בבן משפחה סיעודי אינו עניין פשוט כלל וקיימים שיקולים רבים בעד ונגד. הנושא עומד במרכזו של דיון ציבורי ער וארוך.
יש הבוחרים בבית אבות כפתרון ויש רבים מאוד הדבקים במשפט "אין כמו בבית" ובוחרים להעסיק עובד זר.
מניסיוני הרב כעובדת סוציאלית עם ותק רב בטיפול בקשיש הסיעודי, ההחלטה צריכה להיבחן על פי השיקול של טובת הקשיש ספציפית.
לפניכם נקודות למחשבה שיעזרו לכם, בני משפחת הקשיש, להגיע למסקנה המתאימה לו.

יתרונות המוסד הסיעודי

• מוסד הוא מערכת קשוחה ומסודרת מפוקחת על ידי משרד הבריאות. הצוות הרפואי מקצועי וקבוע ונותן מענה רציף במשך 24 שעות ביממה.
• המוסד הסיעודי מבטיח שקט נפשי למשפחה (לא תמיד טובת הקשיש) מבחינת הדאגה לביטחונו.
• הקשיש אינו בודד והוא מוקף באנשים נוספים בני גילו אשר הופכים לעיתים לחברים ושותפים לשיחה. לעיתים הקשיש נהנה גם מהפעלות חוגים ויצירה.
• לעיתים הטיפול בחולה כרוך בעבודה אינטנסיבית סביב השעון, כלומר עבודה סיעודית שממשיכה גם בשעות הערב והלילה. אי לכך אין אפשרות להטיל התפקיד על עובד אחד. מערכת מוסדית מעניקה מקצועיות ומסגרת טיפולית נאותה.

יתרונות סיעוד על ידי עובד זר בבית הקשיש

• הקשיש אוהב ומעדיף את סביבתו המוכרת היינו ביתו. שהרי אין תחליף לחום משפחתי.
• השארת הקשיש בביתו מקלה על מצבו הנפשי ושומרת על שלוות רוחו.
• הטיפול בבית הקשיש הינו פרטני ומותאם במדויק לצרכיו.
• טיפול סיעודי בבית נותן חופש פעולה לקשיש לעשות כרצונו וכך הוא מרגיש שהוא יכול לשלוט בחייו.
• בבית ישנה אפשרות לקנות עזרים חדישים מתוחכמים ויצירתיים בשוק עבור כל מי שמוגבל ביכולותיו ולהקל על התנהלותו .
• כיום ישנה אפשרות לבחור את המטפל האישי הטוב ביותר עבור הקשיש.
• עובד זר מעניק שקט נפשי צמוד במשך כל שעות היממה.
• עובד זר בקשר צמוד עם בני המשפחה ומעניק אף להם עדכון על מצבו של יקירם.
• לצערי, מתוך ניסיון אישי, התקנים הקיימים בתחום הציוד הסיעודי הנדרש ממוסד סיעודי הינם בסיסיים ביותר ופעמים רבות אינם מספקים ואינם מונעים פצעי לחץ ובעיות רפואיות רבות. בבית לעומת זאת בחירה נכונה  בציוד רפואי להשתמש נתונה בידנו וביכולתנו להעניק את הטוב ביותר. ציוד נכון וטיפול מסור עשוי להוות את ההבדל בין שיקום מוצלח להידרדרות במצב.
• מטופלים רבים השוהים תקופה ארוכה במוסדות רפואיים מתלוננים על תחושת ניכור סביבתי ודיכאון. טיפול ביתי מאפשר גיוון ויצרה המתאימה לחולה תוך שימוש בשירותים הקהילתיים באזור הגיאוגרפי של החולה.
• חוק סיעוד של הביטוח הלאומי + ביטוח סיעוד אישי מעניק מענה רב למימון עובד זר.
  לעומת זאת אשפוז המוסד סיעוד ברמה טובה הינו יקר מאוד ורבים ידם לא משגת.